|
|
 |
 |
____ |
חוק הסעד- טיפול במפגרים, התשכ"ט1969- ובני משפחותיהם |
____ |
|
 |
1. בחוק זה -
"מפגר" - אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כשרו השכלי מוגבלת יכלתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול. חולה-נפש כמשמעותו בחוק לטיפול בחולי-נפש, תשט"ו-1955 אינו בבחינת מפגר לענין חוק זה;
"אחראי על מפגר" - הורה, הורה חורג, אפוטרופוס או מי שהמפגר נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"דרך טיפול" - לרבות סידור חוץ ביתי וסידור יומי;
"מעון" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965;
"מעון נעול" - מקום המשמש מגורים או משמורת למפגרים מחוץ למשפחתם, וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הסעד הכריז שהוא מעון נעול לענין חוק זה;
"סידור חוץ ביתי" - החזקתו של מפגר במעון, במשפחה אומנת, בדיור בקהילה, או במקום אחר מחוץ לביתו כפי שקבע שר העבודה והרווחה;
"סידור יומי" - שהותו של מפגר במרכז יום טיפולי, במסגרת תעסוקה מוגנת או במסגרת יומית-טיפולית אחרת, כפי שקבע שר העבודה והרווחה;
"בית משפט" - בית משפט שלום, ולענין סעיפים 19א עד 19ט - בית המשפט המוסמך;
"פקיד סעד" - עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאלים התשנ"ו-1996, שנתמנה פקיד סעד לפי הוראות סעיף 21 (ג);
2.שירותים למפגרים
-
שר הסעד מופקד על השירותים למפגרים כאמור בחוק זה.
-
שר הסעד, בהתייעצות עם שרי האוצר והפנים, רשאי, בצו, לחייב רשות מקומית לקיים שירותים למפגרים,למעט מתן חינוך במסגרת חוק לימוד חובה, תש"ט-1949. לענין זה, רשות מקומית - לרבות איגוד ערים כמשמעותו בחוק איגודי ערים, תשט"ו-1955, שמטרותיו כוללות עניני חינוך או סעד.
-
צו לפי סעיף קטן (ב) יגדיר את השירותים שיינתנו למפגרים ויכול שיהיה מסווג לפי דרכי טיפול, גיל המפגרים, אזור מגוריהם או מידת פיגורם או כל סיווג אחר.
-
ניתן צו כאמור, יקבע שר הסעד, בהסכמת שרי האוצר והפנים, את מידת השתתפותה של המדינה בקיום השירותים האמורים ובמימונם ואת התשלומים שהרשות המקומית תגבה בעד מתן שירותים אלה.
3. הודעה על מפגר
-
רופא או עובד של שירות סעד, בריאות או חינוך, שהיו סבורים כי אדם שעמו באו במגע בתחום עבודתם הוא מפגר, יודיעו על כך לפקיד סעד או לרופא ששר הסעד מינהו לכך והרופא יעביר את ההודעה לפקיד סעד.
-
נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך פקיד סעד מיד לאחראי על המפגר.
4. סמכויות פקיד סעד
-
נודע לפקיד סעד על מפגר, בין על פי הודעה לפי סעיף 3 ובין בדרך אחרת, יבדוק את הענין. לצורך בדיקתו יהיה פקיד הסעד רשאי- לבקש ידיעות הנוגעות למפגר מכל אדם שיכול, לדעת פקיד הסעד, לעזור לו במילוי תפקידיו לפי חוק זה, והנשאל ישיב לו תשובות כנות ומלאות, זולת תשובה העלולה להפלילו.להיכנס, על פי צו של בית המשפט, לכל מקום שבו נמצא המפגר או שיש לפקיד סעד יסוד להניח שהמפגר נמצא שם.
-
לאחר בדיקה כאמור, רשאי פקיד סעד להביא את עניינו של המפגר לפני ועדת אבחון.
5. ועדת אבחון
-
שר הסעד יקים ועדות אבחון ויקבע את אזורי פעולתן.
-
ועדת אבחון תהיה של חמישה: פקיד סעד, פסיכולוג ומחנך, שמינה שר הסעד, ורופא פסיכיאטר ורופא מומחה למחלות ילדים או רופא אחר, שמינה שר הסעד, בהתייעצות עם שר הבריאות.
6. סמכויות ועדת אבחון
ועדת אבחון רשאית -
- להזמין את המפגר, את האחראי עליו ואנשים אחרים שיש להם, לדעת הועדה, ידיעות הנוגעות למפגר ולהציג להם שאלות.
- להורות כי המפגר ייבדק בדיקות רפואיות ובדיקות בדבר כושרו השכלי.
- להורות לפקיד הסעד שערך את הבדיקה כאמור בסעיף 4 שיגיש לה תסקיר על בדיקתו או שיערוך בדיקות נוספות כפי שתמצא לנחוץ.
7. החלטת ועדת אבחון
- מצאה ועדת אבחון כי אדם שעניינו הובא בפניה הוא מפגר, תחליט, לאחר שנתנה למפגר ולאחראי עליו הזדמנות נאותה להשמיע את דבריהם, על דרכי הטיפול במפגר.
- בקביעת דרכי הטיפול תתחשב ועדת האבחון בדתו של המפגר ובכל משאלה סבירה שלו ושל האחראי עליו ותתן את דעתה למידה שבה המפגר עלול לסכן את עצמו או את הזולת.
- ועדת אבחון תמסור למפגר ולאחראי עליו הודעה בכתב בדבר החלטתה ובדבר זכותם לערור עליה כאמור בסעיף 8.
7א. הזכות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי (תיקון התש"ס)
- החליטה ועדת אבחון על סידור חוץ ביתי או סידור יומי למפגר מסוים תקבע גם את סוג הסידור המתאים לו ביותר.
- בקביעת סוג הסידור החוץ ביתי תיתן ועדת האבחון עדיפות לדיורו של המפגר בקהילה.
- מפגר שועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול בו תהיה סידור חוץ ביתי או סידור יומי, זכאי לקבל אותו כפוף להוראות חוק זה, מהמדינה או מטעמה, במקום, באופן ולפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה; כללים לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגים מסוימים של סידור חוץ ביתי או סידור יומי.
- שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע את שיעור השתתפותו של מפגר או של מי שחייב במזונותיו לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ובמידת חיובו, בהוצאות הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, הכל על פי כללים ובשיעורים שיקבע שר העבודה והרווחה דרך כלל או לסוגים.
- רשות מקומית שבתחום שיפוטה מתגורר מפגר כאמור בסעיף קטן (ג) תשתתף במימון העלות הכוללת של הסידור החוץ ביתי או הסידור היומי שיינתן לו, למעט שיעור ההשתתפות העצמית כאמור בסעיף קטן (ד), בשיעור של 25%; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע הוראות לעניין קביעת מקום מגוריו של המפגר, וזאת בנוסף או במקום תקנות לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, שעניינן קביעת מקום מגורים.
7ב. החלה הדרגתית לסעיף 7א
-
הזכאות לסידור חוץ ביתי ולסידור יומי תוחל, לפי הוראות תיקון זה, עד ליום 1.1.2004, בהדרגה, על פי צווים שייתן שר העבודה והרווחה בהתאם להוראות שייקבעו בהם, בהתייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
8. ערר
9. ועדות ערר
- שר הסעד יקים ועדת ערר ויקבע את תחום שיפוטן.
- ועדת ערר תהיה של שלושה:
-
שופט או מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שמינה לכך שר המשפטים, והוא יהיה יושב-ראש הועדה.
-
פקיד סעד שמינה שר הסעד.
-
רופא פסיכיאטר שמינה שר הסעד, בהתייעצות עם שר הבריאות.
10. החלטת ועדת ערר
-
לדחות את הערר.
-
לקבל את הערר ולקבוע כי האדם הנוגע בדבר אינו מפגר או כי אין צורך לקבוע לגביו דרכי טיפול לפי חוק זה.
-
לקבל את הערר ולהחזיר את הענין לועדת אבחון על מנת שתערוך בדיקות נוספות ותשוב ותקבע לפי תוצאותיהן את דרכי הטיפול.
11. אמצעי כפיה
-
לא בא מפגר לפני ועדת אבחון, או לא עבר בדיקות בהתאם להוראותיה כאמור בסעיף 6, או לא דאג המפגר או האחראי עליו לביצוען של דרכי הטיפול שעליהן החליטה ועדת אבחון, רשאי בית המשפט, על פי בקשת פקיד סעד, לצוות על נקיטת אמצעים - לרבות העמדת המפגר תחת השגחתו של פקיד סעד או החזקתו במעון - הדרושים, לדעת בית המשפט, להבטיח כי המפגר יובא לפני ועדת אבחון, שייבדק בהתאם להוראותיה או שיבוצעו דרכי הטיפול שעליהן החליטה הועדה.
12. הוצאה לפועל
13. הוצאות טיפול
14. ערעור (תיקון: תשל"ה)
15. דיון מחודש
- לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב פקיד הסעד לשוב ולהביא את עניינו של מפגר לפני ועדת אבחון, ורשאי הוא לעשות כן בכל עת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על המפגר.
- על ענין שהובא לפני ועדת אבחון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 6 עד 14 בשינויים המחוייבים.
16. אמצעי חירום
- היה פקיד סעד סבור כי נשקפת סכנה תכופה למפגר או לזולתו או שהמפגר זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא - אף לפני שעניינו של המפגר הובא לפני ועדת אבחון ואף ללא הסכמת המפגר או האחראי עליו - לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעת פקיד הסעד, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול, ובלבד שלא יוחזק מפגר יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו בלי אישור בית המשפט.
- פקיד סעד אשר נקט אמצעי חירום לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך מיד לבית המשפט, שיהיה רשאי לשנותם או לבטלם.
- מי שעשה מעשה, אגב טיפול רפואי או אחר במפגר, על פי בקשת פקיד סעד בתוקף סמכותו לפי סעיף זה, לא יהיה אחראי בנזיקים בשל כך בלבד שלא קיבל את הסכמתו של המפגר או האחראי עליו.
17. סודיות
18. עונשין
- א. אלה דינם מאסר ששה חדשים:
-
המפריע לפקיד סעד או לאדם אחר בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או על פי החלטת ועדת אבחון, ועדת ערר או בית משפט.
-
העובר על הוראות סעיף 17.
- ב. אלה דינם קנס 500 לירות:
-
מי שאינו מוסר ההודעה לפי סעיף 3 כשהוא חייב לעשות כן.
-
מי שאינו מתייצב לפני ועדת אבחון או ועדת ערר כשהוזמן לעשות כן ומי שמסרב לענות לשאלות שהוצגו לו בועדות אלה.
-
מי שאינו מציית להוראות של פקיד סעד לפי חוק זה, או שאינו משיב לשאלות פקיד סעד בבדיקה שנערכה לפי סעיפים 4 או 6 (3).
19. אי-תחולת החוק (תיקון: תשל"ה)
19א. מעצר מפגר (תיקון: תשל"ה)
-
ציווה בית משפט על מעצרו של אדם ושוכנע שהעצור הוא מפגר, יורה שיוחזק במעצר נפרד ככל האפשר או במעון נעול, זולת אם סבר שטובת העצור אינה מחייבת זאת, אולם לא יועבר עצור למעון נעול אלא לאחר גמר החקירה.
19ב. טיפול בנאשם לוקה בשכלו או שאינו בר-עונשין (תיקון: תשל"ה)
-
שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי.
-
שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין, יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
19ג. טיפול בלוקה בשכלו שהורשע (תיקון: תשל"ה)
-
הורשע אדם ובית המשפט מצא שיש ליקוי בכשרו השכלי, רשאי הוא, במקום לגזור את דינו, לצוות שיובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו; החליט בית משפט כאמור, יחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים.
19ד. טיפול במפגר במאסר (תיקון: תשל"ה)
-
נידון אדם למאסר ומצא בית המשפט שהוא מפגר, רשאי הוא, לפי בקשת האדם, בקשת האחראי עליו או בקשת התובע, לצוות שישא מאסרו במעון נעול.
19ה. הוראות בדיקה (תיקון: תשל"ה)
-
כדי לאפשר לבית המשפט להכריע אם יש מקום ליתן צו לפי סעיפים 19א עד 19ד, רשאי הוא להורות, לפי בקשת בעל דין או מיזמתו שלו, שהאדם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתתן חוות דעתה על מצבו.
19ו. מעמד תובע (תיקון: תשל"ה)
19ז. ערעור (תיקון: תשל"ה)
19ח. ביצוע הצווים (תיקון: תשל"ה)
19ט. משמורת (תיקון: תשל"ה)
-
עצור או אסיר שניתן עליו צו לפי סעיפים 19א, 19ד או 19ה יראוהו, בעת שהוא מוחזק במעון או במעון נעול או בעת שהוא נתון בבדיקה, כאילו הוא נמצא במשמורת כדין, ויחולו עליו הוראות סעיפים 18 ו-19 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש, תשל"ב-1972) בשינויים המחוייבים.
20. שמירת דינים אחרים
-
אין חוק בה לגרוע מחוק לימוד חובה, תש"ט- 1949, מחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג - 1953, ומחיובים לפי כל דין אחר.
21. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"א)
-
שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
-
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין להליכים לפי חוק זה בבתי משפט ובועדות ערר.
-
שר הסעד ימנה לצורך זה פקיד סעד ראשי ופקידי סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים, חלק פקיד סעד על ההנחיות לענין מסוים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
|