|
|
|
השופטת קבעה"
המורות השפילו את הילדים וגרמו להם נזק פיזי ונפשי"[1]
עמותת גיבורים קטנים נוסדה במטרה לקרב את הילד החריג לילד הרגיל.
כל עבודת העמותה נעשת בסיוע מלא של מנהלות בתי הספר,מורים וכל צוות
בית הספר.
הכתבות באמצעי התקשורת לדעתנו אינן עושות טוב,ואפילו יש בהם חשש
לפגיעה בשמם הטוב של בתי הספר.
עמותת גיבורים קטנים מחזקת את כל בתי הספר ,את המנהלות המורים וכל הצוות הנפלא
שעושים עבודת קודש באהבה ומסירות אין סופית!!!
נכון כי לצערנו גדל לו "עשב שוטה"
אך אנו בטוחים כי היה זה אירוע חד פעמי.
בכל מקרה במידה וחו"ח נודע על אירוע של אלימות
בבתי הספר ,הנכם מוזמנים לפנות ישירות להנהלת העמותה.
ואנו נסייע בכל דרך .
יריב וינצר
נשיא העמותה
ניתן לפנות 24 שעות ולהשאיר הודעה עם מספר טלפון
053232223 039363656
מהימנות עדותה של מתלוננת הסובלת מ"תסמונת ויליאמס" ע"פ 10009/03 פלוני נ' מדינת ישראל, 19 ע', 4.4.04
בית המשפט העליון מבטל, ברוב דעות, את הרשעת המערער בביצוע עבירות מין בקטינה הסובלת מתסמונת גנטית מולדת, ומורה על זיכויו. בית המשפט בוחן את עדות המתלוננת כפי שנמסרה בבית המשפט המחוזי, ומתערב בממצאים שנקבעו על ידיו בנוגע למהימנותה. השופטים: א' ברק, י' טירקל, א' א' לוי למערער: עו"ד יפית ויסבוך, מטעם הסניגוריה הציבורית למדינה: עו"ד חובב ארצי המערער הורשע, ברוב דעות, בביצוע עבירות מין במתלוננת, קטינה אשר סובלת מ"תסמונת ויליאמס". תסמונת גנטית מולדת זו גורמת ללוקים בה להתנהג באופן חברותי במידה קיצונית ולתת אמון מלא בכל אדם, לרבות זרים. הלוקים בתסמונת מונעים על ידי כמיהה להיות אהובים ומקובלים על הבריות, והם מנסים לרצותם על מנת לזכות ליחס דומה של אהבה וקבלה. בגין אלה חשופים הלוקים בתסמונת ויליאמס לסכנה של ניצולם המיני. באשר לכישוריהם הקוגניטביים, הלוקים בתסמונת זו מצליחים לבטא עצמם טוב, הגם שתיאוריהם נוטים להיות מוגזמים ביחס לסיטואציה שאותה הם מתארים. מנגד, הם חלשים בהתמצאות במקום ובהערכת זמן, ולכן אינם מסוגלים למסור באופן מהימן מתי התרחשו האירועים או באיזו תדירות. על פי הטענה, המערער היה מודע לתסמונת שבה לוקה המתלוננת, ניצל זאת כדי לתת פורקן ליצריו, ובמשך כ-10 חודשים ביצע בה מעשים מגונים, מעשי אינוס ומעשה סדום. המערער כפר במיוחס לו. המתלוננת העידה בבית המשפט המחוזי, ולמרות אמירות סותרות שנשמעו מפיה, החליטו שופטי הרוב לתת אמון בגרסתה, בסוברם כי הסתירות אינן מהותיות. השופטים התייחסו להדרכה מסוימת שניתנה למתלוננת במהלך חקירתה במשטרה, אך קבעו כי הדרכה זו אינה פוסלת את העדות, שכן העובדות המהותיות שמסרה במשטרה ובבית המשפט זהות. המערער הורשע אפוא בביצוע עבירות המין שיוחסו לו בכתב האישום. על הרשעה זו הגיש המערער ערעור לבית המשפט העליון. בדעת רוב, מקבל בית המשפט העליון את הערעור ומזכה את המערער מחמת הספק. השופט לוי קובע, כי המקרה הנוכחי מהווה חריג לכלל שלפיו ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. השופט לוי קובע כי הגם שהמתלוננת הבינה את חובתה להעיד אמת, הרי שעקב נטייתה, שמקורה במחלתה, לנסות להתחבב על השומע - אין לשלול את האפשרות שהיא תאשר עובדות שלא התרחשו כלל. השופט לוי מצביע על כמה גורמים המחזקים מסקנה זו. ראשית, המתלוננת פנתה למשטרה רק לאחר כמה שבועות מחשיפת גירסתה לאמה. בפרק זמן זה הפיצו המתלוננת ואמה את המידע לאנשים רבים. ייתכן שעקב נסיונותיה לזכות באהדת השומעים, כל אחד מהם תרם מבלי משים לגיבושה של הגירסה המפלילה שנשמעה מהמתלוננת בבית המשפט; שנית, אמה של המתלוננת סיפרה לה שהיא עצמה נפלה קרבן להתעללות מינית מצד המערער. אפשר שהמתלוננת אימצה לעצמה גירסה דומה והתמידה בה בעקבות האהדה שזכתה לה מכל אלה שבפניהם חשפה את גירסתה; שלישית, מתוך כוונה לגונן על בתה הזהירה אותה האם מפני קיום יחסי מין עם המערער, ובהזדמנות אחרת שאלה אותה על כך. אלא שאזהרות ושאלות אלה היו עלולות לטעת בלב המתלוננת מחשבות שווא או בלבול בין דמיון למציאות; רביעית, בחקירתה במשטרה נשאלה המתלוננת שאלות מדריכות. הדרך שבה הוצגו השאלות למתלוננת, עלולות היו לגרום לה להשיב את מה שסברה שמצפים לשמוע, דהיינו אישור לחשד שהמערער ביצע בה עבירות מין. חשש זה מתחזק נוכח הכנת המתלוננת לקראת המשפט על ידי התובעת, אמה והפסיכיאטר, וייתכן שזהו ההסבר לכך שעדותה בבית המשפט הייתה רהוטה וקולחת. לכן, מטיל השופט לוי ספק בקביעת בית המשפט המחוזי, שלפיה העדות עמדה במבחן ההתרשמות הישירה של בית המשפט. נוסף על כך, קובע השופט לוי כי גם בבחינת העדות על פי הגיונם הפנימי של הפרטים הכלולים בה, ניכרות תשובות סותרות שנשמעו מפי המתלוננות, ושב ומזדקר החשש שהיא מאמצת גירסה שהזולת מעוניין לשמוע. ולבסוף, במסכת הראיות שהוצגה בפניו לא מוצא השופט לוי ראיות חיצוניות לעדות המתלוננת, שמטרתן סילוק הספקות האמורים. השופט טירקל מצטרף לעמדת השופט לוי, תוך שהוא מבחין בין מהימנות לאמינות. לגישתו, הגם שהמתלוננת מהימנה, נותר ספק לגבי אמינות גירסתה. בניגוד לדעת הרוב, סבור הנשיא ברק שיש לדחות את הערעור. הנשיא ברק מחיל את הכלל שלפיו ערכאות ערעור לא מתערבת בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, גם בנוגע לעדים חריגים ויוצאי דופן. לדידו דווקא על רקע המורכבות באישיותה של המתלוננת, בולט יתרונה של הערכאה הראשונה, שהתרשמה ממנה באופן ישיר. סיכומו של דבר, בית המשפט העליון מקבל, בדעת רוב, את הערעור, ומזכה את המערער מהעבירות שיוחסו לו.
עמותת גיבורים קטנים חרטה על דגלה את ההתנדבות לטובת החינוך המיוחד,כעמותה שפועלת שלא למטרות רווח,אין גיוס כספים אלא למטרות ספציפיות בלבד,קרי גיוס כספים להקמת כתות מחשבים,מיחשוב בתי ילדים,רכישת אופניים,ימי כיף וכו' ,היות וכך הדבר אין בקופת העמותה כספים,ולכן אין אפשרות סיוע כספי,במידה והעמותה תידרש לסיוע מיוחד,יגויס הסכום עבור אותה מטרה.
|
|